הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' סיף ואח'

החלטה

בפניי בקשה מטעם הנתבעים להעברת המשך הטיפול בתיק בימ"ש זה לשופט, וזאת על יסוד טענת הנתבעים לפיה רשם בכיר אינו מוסמך לדון בתביעה שכנגד שהגישה הנתבעת 2 בתיק – תביעה ע"ס 189,802 ₪.

בהחלטה זו אדרש אפוא לשאלת סמכותו של רשם בכיר לדון בתיק שבו הוגשה תביעה שכנגד שסכומה עולה על 50,000 ₪, בשים לב לכך שסמכותו של רשם בכיר הוגבלה בסעיף 85א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984 לדון בתביעות כספיות שסכומן עד 50,000 ₪.

ההליכים בתיק זה

ביום 2.8.12 הגישה התובעת נגד שני הנתבעים תביעת שיבוב (תביעת "פח בפח") ע"ס 44,000 ₪, בסדר דין מהיר, וזאת בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב מבוטח התובעת בתאונת דרכים מיום 20.8.11. יצוין כי לפי הנטען בכתב התביעה, הנזק שנגרם לרכב מבוטח התובעת גדול הרבה יותר, אך סכום התביעה הוא הסכום שנותר לפיצוי לאחר שהנתבעת 2 שילמה למבוטח התובעת סך של 165,679 ₪ כסכום פיצוי לא שנוי במחלוקת.

ביום 25.11.12 הגישו הנתבעים כתב הגנה משותף. בכתב הגנה זה אושרה טענת התובעת בדבר תשלום שבוצע ע"י הנתבעת 2, אך נטענה טענת הגנה בעיקר במישור האחריות, בכך שנטען כי לנהג רכב מבוטח התובעת "רשלנות תורמת ניכרת לקרות התאונה".

ביום 5.12.12 הגישה הנתבעת 2 נגד התובעת תביעה שכנגד ע"ס 189,802 ₪. מדובר בתביעת שיבוב בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב מבוטח הנתבעת 2 בתאונה. יצוין כי מדובר בנזק המלא שנגרם לרכב מבוטח הנתבעת 2, בשונה מן התביעה העיקרית, שבה כאמור נתבע פיצוי על חלק קטן בלבד יחסית מן הנזק הכולל שנגרם לרכב מבוטח התובעת.

ביום 12.12.12 הגישה התובעת (כנתבעת שכנגד) כתב הגנה מפני התביעה שכנגד.

בתחילה נותב התיק לטיפולה של כב' השופטת יסכה רוטנברג ונקבעה בפניה ישיבה מקדמית, אך בהמשך ועפ"י שינוי סדרי עבודה בבימ"ש זה, נותב הטיפול בתיק אליי, וביום 12.3.13 קבעה מזכירות ביהמ"ש ישיבה מקדמית בפניי ביום 9.9.13. בתיק טרם נערכה כל ישיבה מקדמית, והישיבה הנ"ל שנקבעה בפניי היא הישיבה הראשונה בתיק.

ביום 4.8.13 ומסגרת הכנת התיק לישיבה המקדמית בפניי, נתתי החלטה ובה הוראות דיוניות רלוונטיות לקראת הישיבה.

ביום 7.8.13 ביקשו הנתבעים להזמין שני עדים מטעמים לישיבה המקדמית שבפניי, וביום 8.8.13 נעתרתי לבקשה.

ביום 8.8.13 הגישו הנתבעים הודעה לפיה אין הם מסכימים למתן פס"ד בתיק במתכונת הקבועה בסעיף 79א לחוק בתי המשפט. עוד צוין באותה הודעה כי בקשת הנתבעים הנ"ל להזמנת עדים מקורה בטעות. בנוסף, התבקש ביהמ"ש בסוף ההודעה להעביר הדיון בתיק לשופט, נוכח סכום התביעה שכנגד (להלן – "בקשת העברת הדיון").

ביום 8.8.13 נתתי החלטה ראשונית בבקשת העברת הדיון, בה נתבקשה ב"כ הנתבעים להבהיר ולנמק עמדתה בשאלת סמכותו העניינית של רשם בכיר לדון בתיק זה.

ביום 11.8.13 נעתרתי לבקשת התובעת מאותו יום להזמנת עד אחד מטעמה לישיבה המקדמית בפניי.

ביום 19.8.13 הגישה ב"כ הנתבעים הבהרה בהתאם להחלטתי הנ"ל, בה הובעה עמדה, לפיה רשם בכיר אינו מוסמך לדון בתיק שבו הוגשה תביעה שכנגד ע"ס העולה על 50,000 ₪, נוכח הגבלת סמכותו של רשם בכיר בסעיף 85א(א) לחוק בתי המשפט לדון בתביעה שסכומה עד 50,000 ₪ ונוכח העובדה שלא נקבע בחוק בתי המשפט כי רשם בכיר, בדומה לשופט (עפ"י סעיף 51(א)(4) לחוק בתי המשפט), מוסמך לדון בתביעה שכנגד שסכומה עולה על הסכום המרבי בתביעה העיקרית בו הוא מוסמך לדון.

ביום 22.8.13 הגיש ב"כ התובעת תגובתו על בקשת העברת הדיון, בה הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת ביהמ"ש, תוך אי-הבעת התנגדות לשמיעת תיק זה בפניי.

דיון והכרעה

אקדים מסקנה לניתוח: מצאתי לדחות את בקשת העברת הדיון, מאחר שלהשקפתי רשם בכיר כן מוסמך, ככלל, לדון בתיק שבו סכומה של תביעה שכנגד עולה על 50,000 ₪.

סמכויותיו של רשם בכיר קבועות בסעיפים 85א(א) + 90 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984, כאשר לרשם בכיר נתונות גם כל הסמכויות של רשם שאינו בכיר לפי סעיפים 85 עד 106 לחוק. לעניינו רלוונטי סעיף 85א(א) לחוק, שזו לשונו:

"סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות